המילים והתמונות בחפיסת קלפי ה"קול הפנימי שלי" נבחרו בקפידה מתוך מחשבה רבה ולאחר התנסות טיפולית של מטפלים רבים למעלה מעשור, ברמה הפרטנית, הזוגית, הדיאדית, המשפחתית והקבוצתית. מטרתם העיקרית של קלפי ה"קול הפנימי שלי" להיות גשר מחבר בין המשתתף למטפל/למנחה ובין המשתתפים לבין עצמם, ולסייע ביצירת מחשבות, רגשות ותובנות נוספות על החיים, על "העצמי", על בחירות שנעשו בעבר ועל כאלה שיעשו בהמשך הדרך. צורתם המיוחדת של קלפי "הקול הפנימי שלי" – צורת משושה, מובילה ליצירת צורות שונות בהתאם לפריסת הקלפים על המשטח (שולחן, ריצפה וכד'. המבנה שנוצר מוביל לתובנות מעניינות ומעמיקות. 

חיינו רצופים בסיפורים אודות עצמנו והעולם הסובב אותנו. תוכן הסיפורים תלוי בדרך בה אנו רואים, מתרגמים וחווים את האירועים. ארגון החוויות הראשוניות שלנו אינו מילולי והוא מסודר כתמונות בזיכרון שלנו. כל חוויה שחווינו, כל חרדה שהרגשנו, הוטמעו בזיכרון לדימויים חזותיים. המפגש עם הקלפים מאפשר דפדוף בעולם הדימויים, הזיכרונות והתמונות שלנו, עולם שיש בו לא פעם קושי, ניגוד וקונפליקט. כל אלה נמצאים יחד במרחב המטפורי של חפיסת הקלפים. המפגש עם הקלפים מאפשר לנו לברוא סיפור חדש וקוהרנטי בעל עוצמה חיובית ומיטיבה.

קלפי ה"הקול הפנימי שלי" משמשים כמתווך טיפולי במפגש בין המטפל למטופל או בין המנחה למשתתפים, ועשויים לעזור ליחידים, לזוגות, למשפחות ולקבוצות לספר את הסיפור האישי שלהם באופן יצירתי, שמצליח לעקוף את הערוץ המילולי ויכול להשתנות בהתאם לזמן ומקום. החוויה המשחקית בקלפים מאפשרת חוויה של שחרור ומקלה מאוד על השיח בין המשתתפים. העבודה הטיפולית נעשית מתוך הנאה והנעה גם יחד, ההופכות את ההתנסות והחוויה הרגשית המתלווה אליה לחלק מרכזי מתהליך הטיפול והריפוי.

הקלפים מרחיבים את ארגז הכלים בעבודתם של מטפלים, מנחים ואנשי חינוך.

שימוש בקלפים בין אם באופן פרטני ובין אם באופן קבוצתי, מאפשר להרחיב את מעגלי התודעה תוך שימוש יצירתי בדימויים, בתמונות ומטפורות. תהליך זה תורם לפיתוח ערוצי חשיבה נוספים ולגילוי חוויות, רגשות והתנהגויות נוספות, תוך חוויה שאינה שיפוטית אלא מקבלת, ומאפשרת.

יתרון חשוב נוסף של הקלפים הוא בקידום היכולת לשתף ברגשות ובחוויות. זה חשוב במיוחד אצל מטופלים המתקשים בשיתוף או בתמלול של חוויות ורגשות, בין אם בשל חוויות של בושה, חרדה, או מצב נפשי כזה או אחר, ובין אם בשל קשיים בתהליכי עיבוד ושליפה מילולית. בזמן בחירת הקלפים, המטופל לא בורר מילים ולכן התקשורת שלו פתוחה ויצירתית יותר. מתוך המקום של הרחקת הבעיה מתקיימת קירבה אל העולם הפנימי. הקלפים מאפשרים לפתוח צוהר ל"עצמי" שלנו לגלות את פנימיותו. זאת ועוד, הקלפים יוצרים ערנות בשיח הטיפולי ומאתגרים את הדמיון והיצירתיות. אין "נכון" ו"לא נכון" ואין פרשנויות מוכנות מראש. המטופל יכול בכל פעם מחדש ליצור סיפור אחר מתוך מגוון הסיפורים המרכיבים את חייו ובכל פעם להתבונן עליהם בדרך אחרת. למטופל חוויית שליטה מלאה בתהליך והוא זה שמתבקש לפרש את הקלפים ולתת להם משמעות סובייקטיבית המתאימה לו באותו הרגע. במובן זה, הקלפים מאפשרים ליצור סדר וארגון מחודש בהתאם לתכנים שעולים בטיפול. יתר על כן, העבודה עם קלפים טיפולים נעזרת בכוחות הריפוי הקיימים אצל המטופל ובכך מחזקת את תחושת הערך העצמי והמסוגלות העצמית שלו, את חוויית השליטה, ואת איכות חייו.

דוגמאות של שימוש בקלפי "הקול הפנימי שלי" בטיפול:

להלן שתי דוגמאות אותנטיות שנעשה בהם שימוש בקלפי "הקול הפנימי שלי":

דוגמה ראשונה: נערה בגיל 13 הגיעה לטיפול בגלל הקשר הלקוי עם אימה. במפגשים הדיאדיים שקיימנו השימוש בקלפים היווה גשר מקרב לקשר בין השתיים. כל אחת מהן "שלפה" בתורה קלף, קראה בקול את המילה שהופיעה ואמרה האם הקלף קשור לקשר ביניהן, או אולי קשור בחיים האישיים של כל אחת מהן.

לדוגמה, הנערה בחרה בקלף עליו רשום "אובדן" ולראשונה שיתפה את אמה בכך שבשנה הקודמת בנות כיתתה החרימו אותה חברתית. השיתוף הזה אפשר לאם להיות קשובה ולגלות אמפתיה לסיפור של בתה ואף הוסיפה וסיפרה על חוויה שהיא עצמה עברה כילדה. האינטימיות שנוצרה ביניהן הייתה חוויה חדשה ומרגשת עבורן והקשר בין השתים התחזק.

דוגמה שניה: מבוגר בן 31 שהגיע לטיפול עם מצוקה שקשה לו להגדיר, למקד ולהסביר אותה. בפגישה הראשונה הוא התבקש לבחור 10 קלפים המתחברים לקושי ולמצוקה שעימה הגיע.  ואז התבקש לסדר אותם בצורת פירמידה כראות עיניו. עצם המיקום של הקלפים במרחב והעיסוק באופן הסידור שלהם אפשר לו לחלוק ביתר קלות את קשייו ולקבוע מטרות ברורות להמשך הטיפול.

עבודה עם קלפי "הקול הפנימי שלי" בקבוצות:

שימוש בקלפים טיפוליים בקבוצה מאפשר ליחיד להגיע לתובנות חדשות דרך בחירת הקלפים ועד לשיתוף עם שאר חברי הקבוצה.

כל קול בקבוצה, הוא חלק מהקולות בתוכנו, דבר המאפשר התבוננות פנימית מזוויות חדשות. הפתיחות של האחר מאפשרת גם למשתתף להיפתח ביתר חופשיות, ללמוד מאחרים ולהביט מחדש על ההתרחשויות הפנימיות.

קלפי "הקול הפנימי שלי" הם סוג של מתווך המאפשר ליצור קולאז' חדש ויכולת לחבר את חברי הקבוצה דרך צלעות המשושה. כל אחד מחברי הקבוצה יכול לחבר את הקלף שלו לקלף של משתתף אחר וליצור מבנה פיסי של ממש המאפשר הסתכלות חדשה על התוצר והחיבורים שנוצרו. הקלפים מרחיבים את רפרטואר הרעיונות והאפשרויות ובכך תורמים ליצירת סדר פנימי חדש.

באחת מסדנאות הנשים שהנחיתי, סידרתי את הקלפים על הרצפה כשהם מוסתרים (הקלף הפוך) וביקשתי לבחור קלף בסבב ולספר כיצד הקלף מתחבר לעולמן האישי או כיצד הקלף שהוצאתי מתחבר לאחד הקלפים שכבר נחשפו. המשתתפת הראשונה שלפה קלף עם תמונה של לידת תינוק וסיפרה על ההתלבטות שלה להביא ילד נוסף לעולם. חלק גדול מהמשתתפות הרימו קלפים שדרכם יכלו להתחבר לסיפורה של המשתתפת הראשונה ולתאר את החוויות שלהן מתהליך הלידה. חברות הקבוצה הניחו את הקלפים זה לצד זה, צלע מחוברת לצלע של אחד המשושים, על פי בחירתן. הסיפורים המרגשים שעלו בקבוצה יצרו חוויה של קרבה ואינטימיות. בתהליך העיבוד התברר שכל אחת מהמשתתפות הרגישה חיבור חזק לקבוצה, עברה תהליך פנימי שאפשר תובנות חדשות על האירועים שחוותה.

קלפי "הקול הפנימי שלי" מרחיבים באופן משמעותי את ערכת הקלפים "הקול הפנימי".

זאת ועוד, בערכה החדשה הוחלפו מרבית הקלפים ונוספו תמונות וביטויים חדשים שנאספו במשך יותר מעשור מתוך צרכי המטופלים. היתרון הבולט בערכה החדשה הוא בחירה בקלפים שמותאמים טוב יותר לצרכי המטופלים. למשל, הוכנסו קלפים רבים המתארים מצבים שכיחים ושגרתיים בחיי היום יום אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים, כמו: "אכילה רגשית", "לא שמים לב אלי" "בלגן בראש" ועוד.